פסק-דין בתיק ת"ק 002049/03

1.         בפני תביעה של התובע אשר רכש מהנתבעת רכב מסוג יונדאי (להלן: "הרכב").

הרכישה התבצעה ביום 23.12.02, התובע שילם עבור הרכב סכום של 34,800 ש"ח.

התובע טוען כי לאחר שרכש את הרכב גילה כי רומה על ידי הנתבעים או מי מהם, וזאת מכיוון שמדובר ברכב שהיה בשימוש חברה, דבר המפחית 15% מערכו.

כמו כן ג            ילה התובע כי מד האוץ זוייף והרכב עבר למעשה קילומטראז גדול יותר מזה שעליו הראה מד המרחק בפועל, דבר המפחית 6% מערכו של הרכב.

עוד ביקש התובע לחייב את הנתבעים עבור עוגמת נפש, הפסד יום עבודה והוצאות.

סכום התביעה הועמד על 10,000 ש"ח.

2.         לענין נסיבות הרכישה טען התובע כי בעקבות מודעה בעיתון התקשר ונפגש עם הנתבע 2, אשר מספר הטלפון שלו הוא זה שפורסם במודעה.

התובע טוען כי הוא לקח את הרכב לבדיקה במכון ושאל את הנתבע 2 מיהו בעל הרכב.

הנתבע 2 ענה לו שהרכב רשום על שם גיסו, הנתבע 1 ואכן שמו של הנתבע 1 הופיע על רשיון הרכב.

התובע פנה לנתבע 1 וביקש ממנו שיגיע לדואר בכדי לוודא את זהותו לפני העברת הבעלות.

3.         התובע טוען כי העברת הבעלות בוצעה בסניף דואר שם חיכה גם  הנתבע 3.

התובע טוען כי בסניף הדואר שאל את שלושת הנתבעים האם הרכב הוא רכב חברה או רכב פרטי ושלושתם אמרו כי זהו רכב פרטי ולפיכך בוצעה העברת הבעלות ושולם הסכום של 34,800 ש"ח לידי הנתבע 2.

4.         התובע טוען כי ביום 26.12.03 הגיע למשרד הרישוי בבאר שבע על מנת להוציא רשיון רכב חדש, או אז התגלה לו שהרכב היה בעבר רכב חברה.

דבר זה עורר את חשדו של התובע והוא החליט לבדוק את הטיפולים שעבר הרכב בעבר ולפיכך פנה למוסך לבדוק את ההסטוריה של הרכב.

מהמסמכים שקיבל לידיו גילה התובע כי בתאריך 3.1.01 מד האוץ הראה 166,193 ק"מ, ואילו בתאריך 29.10.01 הראה מד האוץ על 92,154 ק"מ.

לאור התגליות הללו הגיש כאמור התובע את תביעתו זו.

5.         הנתבע 1 הגיש כתב הגנה וטען כי רכש את הרכב ביום 17.8.01 ממר שי עובדיה.

הנתבע 1  הציג במהלך הדיונים בבית המשפט את זכרון הדברים בינו ובין מר שי עובדיה.

בזכרון דברים זה נאמר כי הרכב נמכר בסכום של 37,000 ש"ח וכי הוא עבר 86,000 ק"מ.